שביעות
מילאתי את הבטן במחשבות,
אני לא רעבה יותר.
אכלתי את כל הסרטים וכל הסדרות ונמאס לי.
די, נמאס לי מכל הדרמה..
אני מחפשת את הכפילה שלי, כדי שהיא תוכל להמשיך לאכול את הסרטים במקומי.
אני באמת צריכה להתחיל לאכול תוכניות, כי אני אף פעם לא מתכננת כלום.
חוץ ממך, כשתכננתי כל צעד שלי אבל אף פעם לא אכלתי את התוכנית.
בישלתי אותה, אבל אף פעם לא אכלתי אותה.
אני אוהבת אותה שרופה, כמו המחשבות שלי - פריכות.
ושחורות.
כמו התסריט של התוכנית הזאת.
צעד אחר צעד, חושך אחר חושך ודממה אחר דממה.
אני באמצע הסרט, מותק. תן לי לאכול את זה ואני אחזור אליך.
נשיקות!