"מְאוּחָר יוֹתֵר"

- נדבר מאוחר יותר

אני אתקשר אליך מאוחר יותר.

- נתראה מאוחר יותר.

- נלך מאוחר יותר.

"אני אספר לך מאוחר יותר."

אנחנו משאירים הכל למועד מאוחר יותר, אבל שוכחים ש"מאוחר יותר" לא שייך לנו.

מאוחר יותר, אהובינו כבר אינם איתנו.

מאוחר יותר, אנחנו כבר לא שומעים או רואים אותם.

מאוחר יותר, הם רק זכרונות.

מאוחר יותר, יום הופך ללילה, כוח הופך לחסר אונים,

חיוך הופך לעוויה, והחיים הופכים למוות.

"מאוחר יותר" הופך ל"מאוחר מדי".

(Author unknown, translation from Bulgarian)